עבודת הגרפולוג – ייעוצים זוגיים

"הוא אוהב אותה והיא אותו.. זה נחמד..." אבל בכלל לא פשוט. מפגש בין שני אנשים הוא מפגש בין ה"אגו" החיצוני של כל אחד מהם, האנימה והאנימוס החבויים שבהם, מפגש בין ה"אני האידיאלי" של כל אחד מהם עם ה"אני" האמיתי של כל אחד מהם, מפגש של השלכות שכל אחד מהם מבצע על האחר, מפגש של שפות שונות, תפיסות עולם שונות, גישות שונות.

תפקידו של הגרפולוג הוא לשחות מבלי לטבוע בכל הזרמים הגלויים והסמויים. כדי לבצע זאת, על הגרפולוג להבין לעומק כל אחד מבין בני הזוג. לאחר מכן, לעזור להם להבין האחד את השני. להבין את הפחדים שלהם, את הטריגרים הרגשיים שלהם, את המקומות בהם יש להם ציפיות לא ריאליות האחד מהשנייה וכך הלאה.

לפני מספר שנים הגיעה למכון אישה כבת חמישים לייעוץ אישי. כתב ידה היה שבור ומרוסק לחלוטין ולא היה ספק כי אישה זו עוברת, לחווייתה הסובייקטיבית, לפחות, התעללות חריפה. הביטחון העצמי, ההערכה העצמית, תחושת ה"זכאות" להביט לאחר בגובה העיניים, כל אלו דיברו כאב רב.

יחד עם זאת, ידוע לנו היטב כי העובדה שאדם חש התעללות אינה בהכרח אומרת שהוא אכן עובר התעללות. לעיתים ההתעללות היא זו שאנו מבצעים בעצמינו באופן לא מודע. על כן, בזמן הייעוץ האישי, למרות שניסתה בכל דרך אפשרית לגרום לגרפולוגית לומר לה כי בעלה הוא זה המתעלל בה, הגרפולוגית התעקשה שמבלי לראות את כתב ידו ומבלי לדעת מי הוא, היא לא תוכל לומר לה דבר עליו.

בעלה, ששמע את ההקלטה של הייעוץ החליט להגיע בעצמו לייעוץ. כתב ידו היה שבור ומרוסק עוד יותר משל אשתו. גם הוא, לחווייתו הסובייקטיבית עובר התעללות יומיומית.

אולם עכשיו, בידי צוות הגרפולוגים היו כתבי יד של שני בני הזוג. העבודה על כתבי היד העלתה את הדינאמיקה הבאה:

הבעל, איש מוכשר ואינטליגנט, מצליח ביותר בעבודתו הוא אדם מופנם, אנליטי, הגיוני שמגע עם אנשים, שאינו במסגרת תחומי התמחותו המקצועית, קשה לו והוא חש מותש מחברתם של בני האדם. למי שמכיר את האניאגרם – מדובר בטיפוס 5, המדען, בהכללה גסה, כמובן, ברמת התפתחות אישית נמוכה (אין מדובר כאן באינטליגנציה אלא במודעות עצמית ובאינטליגנציה רגשית).

אישתו, טיפוס רגשי ורגשני, מוחצנת במהותה וטיפוס 2, המסייע, שוב בהכללה גסה. זקוקה לאנשים, חייבת להעניק כדי לחוש ראויה וקיימת והדבר הנורא ביותר מכל, בעיניה, בתוך מערכת זוגית, זו התעלמות.

למעשה, החיבור בין שני אלו הוא חיבור בעייתי בכל רמה אפשרית, כמעט.

הוא מדבר בשפת הראש והיא בשפת הלב.

היא צריכה לתת ורק דרך התגובה של בן הזוג ורק כשהוא זקוק לה, יש לה "זכות קיום". הוא, לעומת זאת, צריך לקבל ממנה "שקט", זמן עם עצמו – הדבר האחרון שנחשב בעיניה כנתינה.

ככל שהוא יותר עם עצמו, זמן אותו הוא חייב כדי להטעין עצמו מחדש, היא מרגישה יותר דחויה ומנסה, בכל דרך אפשרית לזכות בתשומת ליבו. ככל שהיא מנסה לזכות בתשומת ליבו הוא אינו מסוגל להיטען ועל כן הוא בורח רחוק יותר, נמלא יותר טינה ומרגיש כאילו שואבים ממנו את האנרגיה והחיים.

כלומר – הם זקוקים בדיוק להיהפך ממה שכל אחד מהם מסוגל להעניק לשני.

הייעוץ הזוגי שבוצע לאחר מכן התמקד בחשיפת השינויים המהותיים שלהם. לא דובר בטיפול או בהדרכה אלא בחשיפה, בהעלאת הדפוסים למודעות של שניהם.

הם הופנו לטיפול זוגי שבמהלכו הגיעו למסקנה שההבדלים ביניהם גדולים מידי, שהדפוסים שהתקבעו בהם במהלך השנים חזקים מידי ושהטינה, הכעס, העלבון והכאב שכל אחד מהם חש אינם ברי "מחיקה".

עם זאת, גם בעצם החלטה זו, הם שמו קץ לחיים ארוכים שבהם אף אחד מהם, למעשה, לא חפץ לאמלל את בן הזוג, אך זו הייתה התוצאה. הם התעללו האחד בשני ובעצמם.

כשהוא אמר "אני זקוק לזמן עם עצמי" הוא לא אמר: "אני לא רוצה להיות איתך" אבל זה מה שהיא הבינה. כך היא תרגמה את הדברים. אי אפשר ללמד, לדרוש או להכריח פיל לבנות בית, אבל אפשר, אם לומדים לעבוד איתו נכון, לרתום את כוחותיו ולהיעזר בו בבניית הבית.

ייעוצים זוגיים דורשים רגישות רבה ביותר ויכולת לדבר בשפות שונות, במקביל. הגרפולוג חייב לדעת לעבור ללא הרף בין שפת הלב, לראש, לגוף ולדעת דבר אחד נוסף – לתרגם משפה אחת לשנייה. ללמד את בני הזוג לבצע תרגומים נכונים ומדויקים.